פורסם: 8 בספטמבר 2026 · מערכת טדרוס
מסמך הכנסת: פער של ₪5,800 בשכר החודשי — 43.6% — בין שכירים יוצאי אתיופיה לשאר השכירים היהודים באותם ענפים
המסמך
"נתונים על יוצאי אתיופיה וסקירת תכניות סיוע בדיור" — סקירה כלכלית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מיום 10 באוגוסט 2025. כתיבה: בת חן רוטנברג, כלכלנית. אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי. המסמך נכתב לבקשת חבר הכנסת אלי דלל לקראת אירוע שדולה.
הפרק על התעסוקה והשכר מבוסס על עיבודים לנתוני הלמ"ס לשנת 2021. זה תאריך הנתונים, ויש לקרוא אותו יחד עם התוצאה.
הממצא המרכזי
> "בשנת 2021 השכר הממוצע של שכירים יוצאי אתיופיה בכלל הענפים היה נמוך ב-5,800 ש"ח משכרם הממוצע של שאר השכירים היהודים באותם ענפים, פער של 43.6%."
מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 10.8.2025 (PDF) · נבדק ספטמבר 2026.
שימו לב לניסוח: "באותם ענפים". זה לא פער שנוצר מכך שהשוואנו מלצר למתכנת. זו השוואה בתוך אותו ענף כלכלי.
התמונה הכפולה
המסקנה שהמסמך עצמו מנסח בסופו:
> "הנתונים שהוצגו לעיל מעלים כי שיעור התעסוקה של יוצאי אתיופיה גבוה יחסית לשיעורם באוכלוסייה בגיל העבודה והשכר הממוצע שלהם נמוך יחסית."
בפירוט:
- בשנת 2021 מספר משרות השכיר של יוצאי אתיופיה היה כ-72 אלף.
- משקלן מסך משרות השכיר של יהודים: 3.4% — גבוה ממשקל יוצאי אתיופיה מסך היהודים בגילי 18–64, שהוא 2.8%.
כלומר: עובדים. שיעור ההשתתפות אינו הבעיה. השכר הוא.
איפה יושבים העובדים
המסמך מוצא מתאם שלילי בין השכר הממוצע בענף לבין משקל משרות השכיר של יוצאי אתיופיה בענף — ככל שהענף משתכר יותר, כך נמצאים בו פחות.
| יוצאי אתיופיה | יתר היהודים | |
|---|---|---|
| משרות בענפים ששכרם הממוצע נמוך מהממוצע במשק | 74% | 66% |
| משרות בענפים ששכרם הממוצע גבוה מהממוצע במשק | 26% | 34% |
הפער הכי גדול נמצא במקום שהכי משתלם
זו השורה החשובה במסמך, והיא נגד האינטואיציה:
> "בענפים שבהם השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר, פערי השכר (במונחים נומינליים ובאחוזים) בין יוצאי אתיופיה לשאר היהודים הם הגבוהים ביותר — מידע ותקשורת, אספקת חשמל, שירותים פיננסיים, שירותים מקצועיים, תעשייה וכרייה ופעילות נדל"ן; בענפים שבהם השכר הממוצע הוא הנמוך ביותר, פערי השכר הם הנמוכים ביותר — שירותי אוכל ושירותים אחרים."
במילים אחרות: להיכנס לענף המשתכר אינו סוף הסיפור. בענפים שבהם השכר הגבוה ביותר, הפער בתוך הענף הוא הגדול ביותר. זה מצביע על מה שקורה אחרי הכניסה — התפקיד, הוותק, מסלול הקידום — ולא רק על מי מתקבל.
זו גם הסיבה שמדדי הצלחה שסופרים רק כניסות אינם מספיקים. דוח התוכנית הממשלתית מודד גם את תוספת השכר בפועל של בוגרי התוכניות, וזה המדד הנכון יותר.
הסתייגויות שהמסמך עצמו רושם — וצריך לקרוא אותן
בהערות השוליים:
- הנתונים מתייחסים למספר משרות ולא למספר מועסקים. חלק מהמשרות חלקיות, ואדם אחד עשוי להחזיק יותר ממשרה אחת.
- לכן השוואת נתוני הייצוג בתעסוקה לנתוני הייצוג באוכלוסייה (שמחושבים במונחי אנשים) "אינה מדויקת לגמרי והיא מובאת לצורך קבלת אומדן".
- הנתונים כוללים רק גופים המעסיקים חמישה עובדים או יותר.
לא ציטטנו את המסמך כדי לקבוע שהפער הוא בדיוק 43.6% בכל חתך. ציטטנו אותו כי זו האמידה הרשמית העדכנית ביותר שמצאנו, והיא נכתבה עבור הכנסת.
מה זה אומר לקורא
אם אתם בתחילת דרך תעסוקתית, שתי מסקנות מעשיות עולות מהנתונים האלה:
- הענף שבוחרים משנה — 74% מהמשרות נמצאות בענפים ששכרם מתחת לממוצע.
- בתוך הענף, התפקיד משנה לא פחות — הפער הגדול ביותר הוא דווקא בענפים החזקים.
לתוכניות הכשרה, ליווי והשמה שפועלות בדיוק על שתי הנקודות האלה — מרכז הקריירה שלנו.